תנאי ההיתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין – המדריך המלא לנוהל 9.4.0001

תנאי ההיתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם לפי נוהל 9.4.0001 – מדריך מקצועי לתאגידי בניין וקבלנים

העסקת עובדים זרים בענף הבניין בישראל היא פעילות המותרת רק בכפוף להסדרה רגולטורית הדוקה. המדינה קבעה מנגנון ברור שמטרתו לאפשר מענה למחסור בכוח אדם מקצועי, תוך שמירה על זכויות העובדים הזרים, פיקוח על פעילות התאגידים וצמצום תופעות של העסקה בלתי חוקית. בלב ההסדרה עומד נוהל 9.4.0001, אשר מגדיר את תנאי ההיתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין על-ידי קבלני כוח אדם (תאגידי בניין).

מאמר זה מציג סקירה רחבה, מדויקת ומפורטת של הוראות הנוהל, סעיף-אחר-סעיף, ומסביר כיצד על תאגידי כוח אדם לפעול בפועל כדי לעמוד בדרישות החוק, לשמור על ההיתר ולהימנע מסנקציות.

הרקע המשפטי לנוהל 9.4.0001

נוהל 9.4.0001 מקבל את סמכותו ממספר חוקים מרכזיים:

• חוק עובדים זרים, תשנ״א–1991 – הקובע כי העסקת עובד זר בישראל מותרת רק מכוח היתר ובתנאים שנקבעו.

• חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, תשנ״ו–1996 – המסדיר את פעילותם של תאגידי כוח אדם ואת אחריותם כלפי העובדים.

• חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952 – המסדיר את מעמד השהייה של עובדים זרים בישראל.

הנוהל אינו רק מסמך מנהלי – הוא חלק בלתי נפרד מהמשטר החוקי המחייב כל תאגיד בניין הפועל בישראל.

סעיף 1 – כללי

סעיף זה קובע כי תנאי נוהל 9.4.0001 מהווים תנאי מחייב לתוקף ההיתרים שניתנים לתאגידי בניין להעסקת עובדים זרים בענף הבניין, מכוח חוק עובדים זרים וחוק קבלני כוח אדם. ההיתרים מותנים בעמידה מלאה בכל הוראות הנוהל, והפרתן עלולה לגרור קנסות, הליכים פליליים, שלילה או התליה של היתרים וחילוט ערבויות. הנוהל נאכף ומעודכן על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה, ותחולתו מוגבלת להעסקת עובדים זרים לבניין במסגרת המכסות הממשלתיות הרגילות, באמצעות תאגידים מורשים בלבד, ובהתאם להסכמים בילטרליים החלים משנת 2012 ואילך.

סעיף 2 – מטרות הנוהל

מטרת הנוהל היא להנחות את יישום והפעלת שיטת ההעסקה החדשה של עובדים זרים בענף הבניין באמצעות תאגידי בניין, כאשר פתיח הנוהל מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. הנוהל הוא נוהל מנחה בלבד ואינו מגביל את שיקול הדעת של הרשויות המוסמכות. הוראות הנוהל אינן מחליפות את החובות הקבועות בחוק עובדים זרים, חוק קבלני כוח אדם והתקנות מכוחם, ואין בהסתמכות עליו כדי לפטור תאגיד מחובותיו לפי דיני העבודה וההגירה.

סעיף 3 – תנאים ודרישות לקבלת היתר

סעיף זה קובע את מכלול התנאים שעל תאגיד בניין לעמוד בהם כתנאי לקבלת היתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין, וכן את הדרישות החלות על הנהלת התאגיד ונושאי המשרה בו. מטרת הסעיף היא להבטיח שרק תאגידים ייעודיים, עצמאיים, יציבים ואמינים יפעלו בתחום זה.

3.1 תנאים מקדמיים להגשת בקשה

בקשות להיתרים יוגשו אך ורק בהתאם למועדים, לטפסים ולהוראות הביצוע שיפורסמו על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה באתר האינטרנט שלה. במסגרת הוראות אלו נקבע בכל שנה מספר ההיתרים המינימלי והמקסימלי שניתן לבקש.

נקבעה תקרת בקשה ברורה:

• תאגיד בניין לא יוכל לבקש יותר מ־1,000 היתרים בכל עת.

כתנאי מוקדם לקבלת היתר, על התאגיד להוכיח עמידה מלאה בכל הדרישות הקבועות בחוק ובנוהל.

3.2 תנאי סף החלים על התאגיד

3.2.1 מטרות ותחום פעילות

התאגיד המבקש חייב להיות תאגיד ישראלי הרשום כדין, אשר על פי תקנונו מטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים זרים בענף הבניין. מדובר בתאגיד ייעודי בלבד (SPC), וחל עליו איסור לעסוק בכל פעילות אחרת, לרבות מתן שירותי קרקע, קבלנות משנה או כל עיסוק שאינו העסקת עובדים זרים לפי נוהל זה.

3.2.2 מועד הקמה

ניתן להגיש בקשה להיתר אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

• התאגיד הוא תאגיד ממשיך, אשר החזיק בהיתרים תקפים בשנת ההיתר הקודמת;

• או שמדובר בתאגיד חדש, ללא פעילות עסקית קודמת, אשר נרשם ברשם החברות לפחות 45 ימים לפני מועד הגשת הבקשה.

3.2.3 עצמאות ותחרותיות

תאגיד בניין מחויב לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי. לא יינתנו היתרים לתאגידים קשורים, לתאגידים הפועלים בתיאום ביניהם, או לגופים שיש ביניהם הסכמים לחלוקת רווחים, שליטה או השפעה על ניהול וקבלת החלטות.

התאגיד נדרש להצהיר כי:

• אין הסכמים המעניקים לגורם חיצוני זכויות ניהול, שליטה, רווחים או חתימה;

• לא קיימת ולא תתקיים מעורבות חיצונית בניהולו.

גילוי בדיעבד של הסדרים אסורים ייחשב כהפרה חמורה ויוביל לביטול ההיתרים. עיקרון זה נועד למנוע קרטליזציה ולשמור על תחרות הוגנת בענף.

3.2.4 קנסות, תשלומים ודיווחים

כתנאי לקבלת היתר, על התאגיד להוכיח כי:

• שילם את כל הקנסות החלוטים שהוטלו עליו בעבר;

• השלים את כל התשלומים והדיווחים הנדרשים לפי חוק עובדים זרים, חוק קבלני כוח אדם וחוק שכר מינימום.

3.2.5 חוסן פיננסי

התאגיד נדרש להוכיח יציבות כלכלית באמצעות ערבויות, דוחות כספיים והון עצמי מינימלי.

הון עצמי מינימלי נדרש:

• עד 350 עובדים זרים – לפחות 1,000,000 ₪

• בין 351 ל־1,000 עובדים – לפחות 2,000,000 ₪

בנוסף:

• יש להפקיד ערבות בנקאית או ערבות של חברת ביטוח מורשית בהתאם למספר העובדים המבוקש;

• יש להגיש דוח כספי שנתי מבוקר עד 31 במרץ בכל שנה;

• ויש להגיש דוח כספי חציוני סקור עד 31 באוגוסט.

תאגיד המבקש היתר לראשונה נדרש גם להציג התחייבות להעמדת ערבות בתוך 10 ימים ממועד האישור העקרוני, וכן אישור רואה חשבון בדבר גובה ההון העצמי.

3.2.6 תנאים פיזיים במשרדי התאגיד

על משרדי תאגיד הבניין לעמוד בדרישות פיזיות ברורות, הכוללות תנאים סניטריים הולמים, נגישות מלאה לנכים וחדר נפרד לראיונות המבטיח פרטיות. משרדי התאגיד אינם יכולים לפעול מדירת מגורים או ממבנה המשמש למגורים. תאגיד חדש יידרש להציג משרדים רק לאחר קבלת אישור עקרוני למתן היתר.

3.3 תנאים החלים על מנכ"ל, בעלי מניות ונושאי משרה

המנכ"ל, בעלי המניות ונושאי המשרה בתאגיד נדרשים לעמוד בסטנדרטים מחמירים של ניסיון, יושרה וניקיון כפיים. המנכ"ל חייב להיות בעל ניסיון ניהולי של חמש שנים לפחות, הכולל ניסיון מוכח בניהול או השמת עובדים בהיקפים משמעותיים, או בתפקיד בכיר בתאגיד בניין(לפחות סמנכ״ל כוח אדם למשך שנה וחצי). א. אחראי על העסקת/ניהול עובדים: מתוכן במשך שנה אחת לפחות היה אחראי על העסקת 350 עובדים לפחות. ב. לחילופין, אחראי על השמה של לפחות 500 עובדים בשנה במשך שנה אחת לפחות, ובלבד שהתאגיד בו שימש בתפקיד ניהולי השים במשך שנה אחת או יותר לא פחות מ- 250 עובדים.

נוסף לכך, נקבע כי:

• הם לא הורשעו בעבירות חמורות בתחום דיני העבודה וההגירה בחמש השנים האחרונות;

• לא מתנהלים נגדם הליכי חקירה מהותיים;

• לא הופעלו כלפיהם בשלוש השנים האחרונות סמכויות של ביטול היתרים, חילוט ערבויות או סירוב מלא למתן היתר.

כמו כן, לא יינתן או יחודש היתר אם בעל מניות או מנכ"ל הוכרז פושט רגל או לא שילם קנס חלוט, אלא אם חלפו חמש שנים והממונה החליט אחרת בהתאם לשיקול דעתו.

סעיף 4 – תהליך טיפול בבקשה להיתרים

סעיף זה מסדיר את האופן שבו תאגיד בניין מגיש בקשה להיתרים, את שלבי הבדיקה והאישור, את כללי הקצאת ההיתרים, ואת הליך רישום העובדים הזרים בפועל. מדובר בהליך מנהלי מחייב, אשר אי-עמידה באחד משלביו מונעת קבלת היתר או שימוש בו.

4.1 הגשת טופס הבקשה

תאגיד המבקש היתרים נדרש למלא בדיוק ובמלואו את טופס הבקשה הייעודי שפורסם לאותה שנה, בהתאם להודעת רשות האוכלוסין וההגירה ובמועדים שנקבעו. טופס הבקשה, על דרישותיו, מהווה חלק בלתי נפרד מהנוהל.

לבקשה יש לצרף את כל ההתחייבויות, התצהירים והמסמכים הנדרשים, כשהם מאומתים כדין. הממונה או מי מטעמו רשאים לדרוש מסמכים נוספים לצורך קבלת החלטה בבקשה.

בנוסף, התאגיד מתחייב בכתב לדווח על כל שינוי בפרטים שנמסרו, לרבות פתיחת חקירה, הליכים משפטיים או הגשת כתב אישום. כמו כן, חל איסור להחליף או להוסיף בעלי תפקידים מרכזיים (מנכ״ל, בעלים, בעלי שליטה או נושאי משרה) ללא אישור מראש ובכתב של הממונה. כל סיום תפקיד של אחד מבעלי התפקידים האמורים חייב בדיווח לרשות בתוך 7 ימים.

אישור שינוי כזה יינתן רק לאחר בדיקות מקיפות מול הרשויות, ויודגש כי בדיקות אלו עשויות להימשך זמן רב, ובמהלכן לא יאושר השינוי.

4.2 ציון מספר ההיתרים המבוקשים

עיקר פעילותם של תאגידי הבניין הוא בהעסקת עובדים זרים השוהים כבר בישראל. הבאת עובדים חדשים מחו״ל מתאפשרת רק בהתאם להחלטות ממשלה ובמסגרת הסכמים בילטרליים.

המספר המינימלי של היתרים שכל תאגיד נדרש לבקש בכל שנת היתר מתפרסם מדי שנה על ידי הרשות. בכל מקרה, נקבעה תקרה ברורה:

• מספר ההיתרים המקסימלי לתאגיד: 1,000

הגדלת מספר היתרים במהלך השנה

תאגיד רשאי להגיש בקשה להגדלת מספר ההיתרים במהלך שנת ההיתר. אם הבקשה אושרה עקרונית, יידרש התאגיד:

• לשלם תוספת אגרת בקשה;

• להפקיד ערבות נוספת או לעדכן את הערבות הקיימת (שתהיה בתוקף לפחות חצי שנה לאחר תום ההיתר);

• להגיש דוח כספי או אישור רו״ח, אם הגדלת ההיתרים חוצה את רף ההון העצמי שנקבע בנוהל.

רק לאחר השלמת האגרות והערבויות ניתן לקלוט או להזמין עובדים בהתאם למספר המוגדל.לא תותר הקטנת מספר ההיתרים במהלך שנת ההיתר, ולא יינתנו החזרים בגין היתרים שלא נוצלו בפועל.

יודגש כי אישור מספר היתרים אינו מחייב את המדינה לאפשר בפועל הבאת עובדים או מילוי מלא של המכסה, שכן הדבר תלוי גם ביישום ההסכמים הבילטרליים ובמשתנים נוספים. במקביל, הרשות רשאית לאשר מספר היתרים כולל הגבוה ממספר העובדים בפועל, כחלק משיטת התאגידים המעודדת תחרות ותנאי שכר כדין.

4.3 אופן ביצוע ההקצאה

כאשר הממונה קובע כי התאגיד עומד לכאורה בכל התנאים, תישלח לתאגיד הודעה על כוונה ליתן היתרים, בכפוף להמצאת מסמכים ותשלומים בתוך 10 ימים ממועד קבלת ההודעה.

בשלב זה נדרש התאגיד לשלם:

• אגרת היתר לפי חוק קבלני כוח אדם;

• אגרת בקשה לפי חוק עובדים זרים עבור כל עובד;

• ולהפקיד ערבות בנקאית או ערבות מבטח בהתאם לתקנות, בתוקף לפחות חצי שנה לאחר תום ההיתר.

אי-השלמת התשלומים או הערבות במועד תביא לביטול ההודעה, אלא אם ניתנה ארכה מפורשת.

לאחר השלמת כל הדרישות, יונפק לתאגיד היתר לתקופה של שנה אחת, שניתן לחדשו לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם. במקרים מיוחדים רשאי הממונה לקבוע תקופת חידוש קצרה יותר או ארוכה עד שלוש שנים.

ככלל, ההיתרים מיועדים להעסקת עובדים זרים הנמצאים כבר בישראל. הבאת עובדים מחו״ל תתאפשר רק בהתאם להחלטות ממשלה והסכמים בילטרליים, ובהתאם לנהלים והוראות ביצוע שיפורסמו.

4.4 רישום העובדים הזרים בתאגיד

רישום בתחילת שנת היתר

לאחר ביצוע כל התשלומים והפקדת הערבות, רשאי תאגיד הבניין להתחיל לרשום עובדים זרים על שמו, בהתאם למכסה שאושרה. עובדים שהיו רשומים על שם התאגיד בשנה הקודמת, ולא עברו לתאגיד אחר ולא יצאו מישראל, ייחשבו כרשומים גם לשנה החדשה, בכפוף לתשלום האגרות ודמי ההיתר.

לצורך היערכות בתחילת השנה, רשאי המינהל להנפיק אישור קליטה זמני, המאפשר המשך העסקה לתקופה של עד 10 ימים (או תקופה ארוכה יותר שתקבע). בתקופה זו חלות על התאגיד כל החובות לפי הנוהל. המשך העסקה מעבר לתקופה הזמנית ללא אישור סופי – מהווה הפרה.

רישום במהלך השנה ומעבר בין תאגידים

במהלך השנה, רשאי התאגיד להעסיק עובד זר רק לאחר הגשת שמו ופרטי דרכונו לרישום במינהל, בקבצים ממוחשבים ובהשלמת כל האגרות.

במקרה של מעבר עובד בין תאגידים, נדרש אישור בכתב של העובד בשפתו ובעברית. התאגיד חייב לשמור את ההסכמה ולהציג אותה לפיקוח, וכן למסור לעובד אישור בכתב על הגשת הבקשה ואישור נוסף לאחר קליטתו בפועל.

לעניין מועד תחילת האחריות:

• ברישום רבעוני – האחריות חלה מיום תחילת הרבעון;

• ברישום שלא ברבעון – האחריות חלה מיום הגשת הבקשה למינהל.

4.5 המצאת מסמכים נדרשים לרישום

אישור רישום עובד מותנה בכך שהתאגיד עומד בכל חובותיו כלפי העובד. בתחילת שנת היתר נדרש מנכ״ל התאגיד להגיש תצהיר חתום בפני עו״ד, המאשר עמידה בכל החובות.

החובות כוללות, בין היתר:

• חתימה על חוזה עבודה בעברית ובשפת העובד;

• ביטוח רפואי תקף;

• מגורים הולמים בהתאם לדין;

• פתיחת חשבון בנק בישראל והפקדת השכר אליו;

• מסירת זכותון בשפת העובד;

• מינוי אחראי לפניות ותלונות עובדים זרים.

כל המסמכים חייבים להישמר במשרדי התאגיד ולהיות זמינים לביקורת.

4.6 סיום תהליך הרישום

עובד יירשם רשמית על שם התאגיד רק לאחר שהמינהל אישר את התשלום ולאחר שהתאגיד שילם בפועל את האגרה השנתית ודמי ההיתר. אף שניתנה אפשרות לפריסת התשלומים, מדובר בתשלום שנתי מלא, ואין בהפסקת עבודת העובד במהלך השנה כדי להקים זכות להחזר או קיזוז, אלא אם נקבע אחרת בתקנות.

סעיף 5 – מעבר עובדים זרים מתאגיד מורשה לתאגיד מורשה אחר

סעיף זה מסדיר את האפשרות של עובד זר בענף הבניין לעבור בין תאגידי בניין מורשים, באופן מבוקר ושקוף, תוך שמירה על זכויות העובד ומניעת “העברות לא מבוקרות”. הנוהל מדגיש כי מעבר מותר כל עוד שני התאגידים מחזיקים בהיתרים בתוקף לשנה הרלוונטית, אך המעבר כפוף לכללים ברורים לגבי מועד המעבר, רישום במינהל והסדרת אגרות ודמי היתר.

5.1 מעבר בין שני תאגידים – מתי ואיך זה מותר

ככלל, עובד זר רשאי לעבור מתאגיד מורשה אחד לתאגיד מורשה אחר, ללא מגבלה על מספר המעברים, כל עוד שני התאגידים מורשים להעסקת עובדים זרים בענף הבניין לאותה שנה. יחד עם זאת, המעבר אינו “חופשי בכל יום”, אלא מוסדר בעיקר במתכונת רבעונית: מעבר בין תאגידים מתאפשר אחת לרבעון, בסיומו של הרבעון, בהתאם לתקנות מעבר עובדים.

בנוסף למסלול הרבעוני, הנוהל מאפשר מעבר גם במהלך רבעון, אך רק כאשר מתקיימת הסכמה כתובה(מעבר בהסכמה) של שלושת הצדדים: העובד, התאגיד המעביר והתאגיד הקולט. מעבר כזה נועד למנוע מעבר בלתי מבוקר, ולכן דורש תיעוד ואישור מסודר.

מעבר במהלך רבעון יכול להיעשות גם ללא הסכמת התאגיד, אם קיימת הוראה של הממונה על זכויות עבודה של העובדים הזרים במשרד העבודה (או גורם מוסמך אחר), כאשר לפי שיקול דעתו לא נשמרו זכויות העובד אצל התאגיד. גם במצב כזה הפעולה נעשית בכפוף לתקנות.

הנוהל מבהיר מתי התאגיד נחשב “מעסיק” מבחינת אחריות מלאה לשכר ולתנאים:

• במעבר רבעוני – התאגיד הקולט נחשב מעסיקו של העובד מהיום הראשון של הרבעון שבו הוגשה הבקשה לרישום, ומאותו מועד הוא חייב בשכר ובכל תנאי הנוהל כלפי העובד והרשויות.

• במעבר שלא ברבעון (בהסכמה/בהנחיית הממונה/רישום חדש) – העובד ייחשב עובד התאגיד מיום הגשת הבקשה למינהל, ומאותו יום חלה האחריות המלאה.

5.2 מעבר בעקבות התפטרות עובד

כאשר עובד מבקש לעבור לתאגיד מורשה אחר ביוזמתו, עליו לתת לתאגיד שבו הוא מועסק הודעה מוקדמת כנדרש בחוק. העובד אינו חייב לנמק את רצונו לעבור, והתאגיד הקיים אינו רשאי להתנגד למעבר במסגרת המעבר הרבעוני.

גם אם העובד לא נתן הודעה מוקדמת, התאגיד רשאי לפעול לפי מה שהחוק מאפשר, אך אינו רשאי למנוע את המעבר בפועל או לעכב את משכורתו האחרונה של העובד, למעט ניכויים המותרים לפי דין.

5.3 נוהלי הסדרת רישום המעבר

התאגיד הקולט שמבקש להעסיק את העובד חייב להודיע למינהל ולהסדיר את רישומו. לאחר שהרישום נקלט, המינהל מבטל את רישום העובד אצל התאגיד הקודם.

מבחינת תשלומים: התאגיד הקולט ישלם עבור העובד את דמי ההיתר והאגרה השנתית היחסיים לתקופה שנותרה עד תום שנת ההיתר, בהתאם לתקנות הרלוונטיות. במקביל, התאגיד הקודם זכאי לקבל החזר יחסי של אותם תשלומים בגין התקופה שבה העובד כבר אינו מועסק אצלו – הכול בכפוף לכללים ולהגבלות הקבועים בתקנות.

5.4 שינויים אחרים בהעסקת העובד – פיטורים, התפטרות, נטישה והשלכות

כאשר עובד פוטר או התפטר מהתאגיד שבו היה רשום, נקבעת לו תקופה קצובה למציאת תאגיד אחר: לפי סעיף 11(א1) לחוק הכניסה לישראל, ניתנים לעובד 90 ימים לחיפוש תאגיד מורשה אחר שיקלוט אותו וירשום אותו במינהל. עובד שלא הסדיר רישום חדש עד תום התקופה, ולא הוכחו טעמים מיוחדים שמנעו זאת, חייב לצאת מישראל.

במקרה שעובד עזב תאגיד ולא נרשם בתאגיד אחר, התאגיד שבו עבד לא זכאי להחזר תשלומים, אלא אם מתקיימים התנאים בתקנות (ובפרט כאשר העובד יצא מן הארץ והכול לפי ההסדר התקף).

הנוהל מחייב את התאגיד לדווח למינהל בתוך 7 ימים על כל שינוי בהעסקת העובד, לרבות נטישה, פיטורים, ביטול רישום וכדומה. אם התקבל אישור מהמוסד לביטוח לאומי על “אובדן כושר עבודה”, יש להעבירו למינהל כדי שסיבת ההיעדרות תסומן כ"תאונת עבודה".

לבסוף נקבע כלל משמעותי מאוד: דיווח על הפסקת עבודה אינו מוחק את רישום העובד אצל התאגיד. כל עוד העובד לא יצא יציאת קבע מישראל ולא נרשם כחוק אצל תאגיד אחר, התאגיד שבו עבד לא יהיה רשאי לקלוט עובד זר אחר במקומו למשך 3 שנים לפחות, למעט מקרים חריגים שיידונו בוועדת חריגים ברשות.

סעיף 6 – תנאים כלליים לתוקף ההיתרים

סעיף זה מרכז את התנאים היומיומיים והמהותיים שעל תאגידי הבניין לקיים באופן רציף כדי שההיתרים שלהם יישארו בתוקף. הנוהל קובע שהתאגיד חייב לפקח “באופן סביר” על עמידת עובדיו הזרים וההעסקה בפועל בכל התנאים, ולא רק להנפיק מסמכים. הפרת תנאים אלה עלולה להיחשב הפרת תנאי היתר ולהוביל לסנקציות מנהליות ופליליות.

6.1 העסקה רק אצל קבלן רשום ובעל סיווג מתאים

התאגיד רשאי להעסיק עובדים זרים רק אצל קבלן בעל רישיון קבלן רשום בתוקף לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ״ט–1969, ורק בעבודות המתאימות לסיווג שמופיע ברישיון של הקבלן המבצע.

6.2 מקום ההעסקה, תחומי העיסוק והגבלות על סוגי פרויקטים

התאגיד חייב לוודא באמצעות הסכם כתוב עם המעסיק בפועל שהעובדים הזרים יועסקו רק באתרי בנייה ורק במקצועות המותרים: טפסנות, ברזלנות, טייחות ורצפות. הנוהל מאפשר שבמקרים מסוימים עובדים שמרבית עבודתם בטפסנות או ברזלנות יבצעו גם מעט עבודות ריתוך/מסגרות כעבודות משניות הנדרשות לעבודות שלד ובהסכמת העובד. כמו כן, לעובדים העוסקים בעיקר בארבעת המקצועות הללו ניתן, בהסכמה, לבצע גם בנאות כעיסוק משני – כחלק מ”העבודות הרטובות”.

הנוהל מדגיש במפורש: אסור להעסיק עובדים זרים בעלי אשרה בענף הבניין בתפקידים אחרים, ובכלל זה יש איסור להעסיקם בתפקידי פיקוח, השגחה או ניהול.

בנוסף, נקבעו הגבלות על סוג הפרויקטים שבהם מותר להעסיק עובדים בעבודות רטובות, בהתאם להחלטות ממשלה (ובפרט החלטה 317 מיום 30.07.2015 ותיקונה החלטה 3516 מיום 04.02.2018). עיקר ההנחיות הוא תעדוף מגורים ותשתיות:

• לגבי עובדים “חדשים” שהגיעו החל מ־01.01.2016: ניתן להעסיקם בעבודות רטובות רק בפרויקטים של בנייה למגורים או תשתיות.

• גם לגבי עובדים שהגיעו לפני 01.01.2016: יחול איסור להעסיקם בפרויקט שאינו מגורים/תשתיות אם מדובר בפרויקט שקיבל צו התחלת עבודה החל מ־01.01.2016 ואילך.

הנוהל מגדיר מושגים מרכזיים בהחלטות: “תשתיות” (מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה, כבישים וגשרים), “בנייה למגורים” (דירות, בנייה רוויה או בתים צמודי קרקע), וכן הגדרות נוספות כמו “מבנה משולב” ו”מבנה ציבור”.

נקבע גם מנגנון חריגים: צוות בין-משרדי מיוחד בראשות מנכ”ל משרד הבינוי מוסמך לבחון החרגות לפרויקטים שיש בהם תועלת להגדלת היצע דירות או פרויקטים ביטחוניים, בכפוף לאמות מידה ואישורים רלוונטיים. בנוסף צוין חריג לפרויקטים מסוימים של צה”ל, אך לגבי אותם פרויקטים נקבעו כללים ייחודיים בהחלטות הממשלה הרלוונטיות. העסקה בניגוד להגבלות או בניגוד לרישיון העובד תיחשב העסקה שלא כדין לפי סעיף 2 לחוק עובדים זרים.

6.3 איסור העברת פעילות/חובות לגורם שלישי

התאגיד חייב לבצע את חובותיו כלפי העובדים והרשויות באמצעות עובדים ישראלים בלבד שהם נושאי משרה שדווחו ואושרו, ואינו רשאי להעביר את פעילותו או חובותיו לפי הנוהל לגורם מתווך, קבלן משנה או צד שלישי. הנוהל מפרט כי אין לבצע באמצעות גורם חיצוני פעולות כמו קבלה לעבודה, קביעת שכר ותנאים, פיטורים, ניוד עובדים, פיקוח שוטף או חידוש אשרות – והתקשרות כזו מהווה הפרת נוהל.

לעומת זאת, התקשרויות “תפעוליות” שאינן מהוות את ליבת יחסי העבודה (כמו הסעות, ניקיון, בגדי עבודה) מותרות רק מול ספק בעל רישיון/היתר מתאים ורישום כדין ברשויות המס.

הנוהל מחזק עיקרון בסיס: חל איסור מוחלט להעביר את יחסי “עובד–מעביד” לכל גורם אחר. בהתאם לכך, התאגיד חייב להיות המעסיק היחיד בחוזה העבודה, בתלוש השכר (כולל מספר תיק ניכויים), ובפוליסת הביטוח הרפואי.

6.4–6.8 איסורים מהותיים: גבייה, תשלומים ואמצעים לא חוקיים

נקבע איסור מוחלט על גביית עמלה מהעובדים או קבלת תמורה מהם בעד שירותי התאגיד, וכן איסור לנכות משכר העובד אגרות/היטלים/קנסות או סכומים אחרים, למעט ניכויים המותרים לפי דין. בנוסף נקבע שאין לשלם שכר באמצעות מזון ומשקאות.

התאגיד אינו רשאי להתקשר עם צד ג’ שגבה או קיבל כספים מעובדים זרים בישראל או בחו״ל, ואם התקשרות כזו קיימת – עליו להפסיקה לאלתר.

עוד נקבע איסור מוחלט לנקוט באמצעים לא חוקיים כלפי עובדים, כגון איומים, אלימות, כליאת שווא, עיכוב דרכון, הטסה בכפייה/במרמה, דיווח לא אמין על נטישה ועבירות נוספות. הנוהל מבהיר שהתאגיד אחראי גם למעשי עובדיו ומנהליו וחייב לפקח מקרוב; אם יתגלו מקרים כאלה, התאגיד צפוי לסנקציות אלא אם הוכיח שנקט הדרכה ופיקוח סבירים למניעת התופעה.

6.9 העסקת העובד אצל מעסיקים בפועל: חובת שיבוץ, שקיפות ובטיחות

התאגיד חייב לאתר לעובד מקומות עבודה אצל קבלנים (מעסיקים בפועל) ולהציג לעובד מידע רלוונטי באופן סביר, כולל זהות הקבלן, מקום העבודה, סוג העבודה, תנאי עבודה, שכר צפוי, תקופת עבודה, מגורים וסיכונים מיוחדים. לאחר הצגת האפשרויות העובד בוחר היכן לעבוד בפועל, והתאגיד מפנה אותו.

אם עובד מבקש לעבור בין קבלנים בתוך אותו תאגיד, התאגיד חייב לפעול באותו אופן. בנוסף, על התאגיד לכלול בהסכם עם הקבלן סעיף שמונע מהקבלן לחסום מעבר עובדים. נקבע גם איסור מוחלט על דרישה/קבלה של ערובה או תשלום מהמעסיק בפועל שמטרתם למנוע מהעובד לעזוב או להקשות עליו.

לעניין בטיחות: העובד חייב לקבל הדרכת סיכונים באתר ממנהל העבודה, וכן הדרכת עבודה בגובה ממדריך מוסמך. האישורים צריכים להיות מתויקים באתר. התאגיד אחראי לוודא שההדרכות התקיימו, שנחתמו אישורים, ושבפועל נשמרים כללי בטיחות וציוד מגן/בגדי עבודה בהתאם להסכמים וצווי ההרחבה.

6.10 מעבר לתאגיד אחר ואיסור “סחר בעובדים”

אין למנוע מעבר של עובד זר לתאגיד מורשה אחר אם הוא חפץ בכך ובהתאם לתקנות ולפרק 5. בנוסף נקבע איסור מוחלט “לסחור בעובדים”: אסור לקבל או לשלם כל תמורה/טובת הנאה עבור מעבר עובד בין תאגידים.

6.11 פנייה לממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה

התאגיד חייב להודיע לעובדים כיצד ליצור קשר עם הממונה על זכויות העובדים הזרים, ולהימנע מכל פעולה שמונעת פנייה. דרכי ההתקשרות חייבות להופיע בכל תלוש שכר וכן בכרזה בחדרי הלינה, בשפה שהעובד מבין. הממונה מוסמך לדרוש מידע ומסמכים מהתאגיד, ואי שיתוף פעולה מהווה הפרת נוהל.

6.12 מסגרת העסקה, שכר ותשלומים מחייבים

הנוהל קובע חובת תשלום שכר בזמן ותנאי עבודה לפי דין. נקבע כלל מספרי חד-משמעי: התאגיד חייב לשלם לכל עובד הרשום אצלו באותו חודש שכר לפי היקף שלא יפחת מ־236 שעות בחודש (182 שעות רגילות + 54 שעות נוספות לפחות), גם אם העובד עבד בפועל פחות. מדובר בחובה חודשית קבועה, לא ממוצע שנתי, ותוקפה החל מ־01.01.2022.

השכר (כולל מקדמות) ישולם רק לחשבון בנק על שם העובד בישראל, ללא ייפוי כוח לגורם אחר. התאגיד חייב למסור חוזה בשפת העובד, זכותון, עיקר פוליסת ביטוח בשפתו ותלושי שכר מפורטים מדי חודש.

בנוסף, נקבע שהתאגיד חייב להפריש מדי חודש סכום של 734 ₪ (כפי שיעודכן מעת לעת) עבור כל עובד לחשבון בנק שפרטיו נמסרים על ידי הממונה, בין היתר על חשבון פנסיה ופיצויי פיטורין, ואסור לנכות סכום זה משכר העובד.

אם התאגיד אינו יכול להעסיק את העובד בהתאם לכללים, עליו למסור הודעה לעובד ולמינהל בהתאם לדיני הודעה מוקדמת, ובמקרה כזה העובד רשאי לעבור לתאגיד אחר. כל מסמך חייב להימסר בשפה שהעובד מבין, תוך שמירת הוכחת מסירה.

6.13 חובות ניהול, פיקוח ושיתוף פעולה – וסנקציות

התאגיד חייב לנהל הנהלת חשבונות נפרדת ולמסור נתונים לרשות לפי דרישה. אסור לו לנייד עובדים לגורם אחר מלבד העסקתם אצל מעסיק בפועל כמשמעותו בחוק. התאגיד חייב למנות אחראי תלונות, למסור את פרטיו לעובד ולדווח על שינוי בתוך 7 ימים; אי יכולת לתת מענה עקב היעדר תרגום סביר עלולה להיחשב הפרה חמורה.

עוד נקבע כי התאגיד ועובדיו חייבים לשתף פעולה עם מפקחים ולמסור מסמכים/להתייצב לבירור לפי דרישה. הפרת תנאים עשויה להשות קנסות, כתבי אישום, עיצומים, ביטול/התליה/סיוג היתרים וחילוט ערבויות.

6.14–6.17 שכר מינימום ענפי, רישום שעות, מגורים וביטוח רפואי

התאגיד חייב לשלם שכר לפי הדין, כולל צווי הרחבה והסכמים קיבוציים, ולשאת באגרות/היטלים ותשלומים סוציאליים (ביטוח לאומי, חופשה, מחלה, הבראה, נסיעות וכו’). נקבע שאין העסקה במשרה חלקית — התשלום מבוסס על מסגרת 236 שעות. עם זאת חייבים לנהל רישום שעות יומי מדויק, בעברית וגם בשפת העובד, חתום מדי יום, ולהעביר עותק חודשי לעובד.

לעניין מגורים: המעסיק חייב לספק מגורים הולמים לאורך תקופת העבודה ולפחות 7 ימים לאחר סיום העבודה, והוא רשאי לנכות סכומים מהשכר בגין מגורים והוצאות נלוות רק בהתאם לתקרות שבתקנות. אם המגורים בבעלות המעסיק, הניכוי מוגבל למחצית הסכום המותר. ההוצאות הנלוות (מים/חשמל/ארנונה) וניכויי הביטוח הרפואי מתעדכנים מדי 1 בינואר לפי המדדים שנקבעו בתקנות.

לעניין ביטוח רפואי: התאגיד חייב להסדיר ביטוח רפואי על חשבונו לכל תקופת העבודה ולמסור לעובד העתק בשפתו. מותר לנכות מהעובד לכל היותר עד 1/3 מהעלות שהמעסיק הוציא/התחייב להוציא, ובכל מקרה לא יותר מהמותר בתקנות. בנוסף, סך כל הניכויים (כולל ניכויים לפי חוק הגנת השכר) לא יעלה על 25% מהשכר החודשי.

נקבעו גם כללים נגד ניכויי יתר והחמרות: אסור לנכות דמי הודעה מוקדמת מעבר למה שמותר בחוק; ואם הוסכם על ניכוי חודשי מותר והתאגיד לא ניכה אותו במשך 3 חודשים, אסור לו “להשלים” את הניכוי בדיעבד בחודשים הבאים או במשכורת האחרונה.

6.18 אחריות המעסיק בפועל לצד אחריות התאגיד

האחריות הראשית לתנאי העסקה, שכר ותנאים היא של התאגיד בעל ההיתרים, אך הדבר אינו פוטר את המעסיק בפועל מחובותיו. הנוהל מפנה להסדר בחוק (סעיף 1ז’1 לחוק עובדים זרים) שמאפשר להטיל אחריות גם על המעסיק בפועל כאשר התאגיד אינו מקיים חובות, לאחר מנגנון הודעה/דרישה ובחלוף 21 ימים במצבים המתוארים (דרישת עובד, הודעת מפקח, או תביעה).

בנוסף צוין חריג חשוב: קבלני כוח אדם בעלי היתר בענף הבניין הוחרגו מתחולת סעיף 12א לחוק קבלני כוח אדם, ולכן עובדים זרים בענף הבניין יכולים להמשיך להיות מועסקים אצל מעסיקים בפועל מעבר ל־9 חודשים, מבלי שייחשבו לעובדי המעסיק בפועל. התאגיד חייב ליידע בכך את המעסיקים בפועל ואת העובדים.

סעיף 7 – אגרות, דמי היתר וערבויות

7.1 סוגי תשלומים

7.1.1 אגרת רישיון לרישום התאגיד

אגרה שמשולמת מיד אחרי הודעה שהתאגיד עמד בתנאי הסף לקבלת רישיון/היתרים. בלי התשלום – התהליך נתקע בשלב הרישוי.

7.1.2 אגרת בקשה שנתית לכל עובד

תשלום פר עובד (לפי סעיף 1י לחוק עובדים זרים), משולם לאחר עמידה בתנאי סף. זה חלק מהעלות השנתית הקבועה של העסקת עובדים זרים לבניין דרך תאגיד.

7.1.3 דמי היתר שנתיים לכל עובד (+ האגרה השנתית בעת הרישום)

תשלום פר עובד שמשולם בעת רישום העובדים על שם התאגיד אחרי הודעת הקצאה. בפועל משלמים ביחד גם את דמי ההיתר וגם את האגרה השנתית בזמן רישום העובד.

7.1.4 ערבות לכל עובד

התאגיד חייב להפקיד ערבות לפי הנוסחה: גובה ערבות מעודכן × מספר עובדים ברישיון. הערבות נדרשת מיד אחרי הודעה עקרונית על עמידה בתנאי סף, ותוקפה עד חצי שנה אחרי תום ההיתר.

7.2 עדכון סכומים

אגרות ודמי היתר מתעדכנים כל שנה ב־1 בינואר לפי מדד המחירים לצרכן. סכום הערבות מתעדכן ב־1 בינואר לפי השכר הממוצע (חוק ביטוח לאומי).

7.3 תשלום שנתי – גבייה חודשית

החיוב הוא לשנה מלאה, אבל הגבייה בפועל היא חודשית (מאז 1/4/2010). התאגיד משלם בכל חודש עבור העובדים שהועסקו בחודש הקודם, תוך 5 ימים מדרישת המינהל במייל.אם עובד עזב באמצע שנה ולא הוכח שעבר לתאגיד אחר/יצא מהארץ/נפטר – התאגיד עלול להיות חייב עד סוף השנה.

7.4 איחור בתשלום

אם לא שולמו האגרה/דמי היתר תוך 5 ימים – הממונה יכול לחסום פעילות (למשל למנוע רישום עובדים חדשים) בנוסף לסנקציות אחרות.

7.5 החזרי אגרות

לפי התקנות:

• אין החזר על אגרת רישיון לרישום התאגיד.

• אין החזר על אגרת בקשה שנתית לכל עובד.

7.6–7.12 החזרים יחסיים (מתי כן מחזירים כסף)

7.6 הסבר מסגרת ההחזרים

החזרים אפשריים רק במצבים מוגדרים (יציאה, מעבר, פטירה וכו’) לפי חוק עובדים זרים והתקנות. התשלומים נגבים מראש עבור שנה קלנדרית אבל עשויים להיות מוחזרים חלקית.

7.7 החזר אגרה שנתית – יציאה לצמיתות

יש החזר יחסי רק אם תוקף האשרה פג בששת החודשים הראשונים של השנה, והעובד יצא בפועל. החישוב לפי נוסחה (ימים שנותרו/360). אחרי 6 חודשים – אין החזר.

7.8 החזר אגרה שנתית – מעבר לתאגיד אחר

אם העובד עבר כדין לתאגיד חדש – התאגיד הישן זכאי להחזר יחסי מהיום שהתאגיד החדש שילם בפועל עבור העובד.

7.9 החזר אגרה שנתית – פטירת עובד

אם העובד נפטר במהלך השנה – יש החזר יחסי מיום הפטירה ועד תום הרישיון/השנה (לפי התקנות).

7.10 החזר דמי היתר – יציאה לצמיתות

יש החזר יחסי רק אם העובד יצא מהארץ לפני תום רישיון השהייה. אם לא יצא בפועל לפני תום הרישיון – אין החזר.

7.11 החזר דמי היתר – מעבר לתאגיד אחר

החזר יחסי על דמי היתר מהיום שבו העובד החל לעבוד בפועל אצל התאגיד החדש ועד סוף השנה.

7.12 החזר דמי היתר – פטירת עובד

החזר יחסי על דמי היתר ממועד הפטירה ועד סוף השנה. ההבהרה בסוף: מחשבים לפי יציאה בפועל/תחילת עבודה אצל תאגיד אחר, לא לפי “מועד הפסקת עבודה” בלבד.

סעיף 8 – הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל

סעיף זה עוסק בהפקדת כספים ייעודיים שמטרתם כפולה: שמירה על זכויות סוציאליות של העובד הזר, והבטחת יציאתו מישראל בתום תקופת ההעסקה, בהתאם לדין.

על התאגיד חלה חובה להפקיד עבור כל עובד זר סכומים חודשיים לחשבון ייעודי, בהתאם להוראות חוק עובדים זרים והתקנות שנקבעו מכוחו. כספים אלה מהווים, בין היתר, רכיב של חיסכון, פנסיה ופיצויי פיטורין, ואינם חלק מהשכר השוטף של העובד. חל איסור מוחלט לנכות סכומים אלה משכרו של העובד, והם משולמים על חשבון התאגיד.

הפקדונות מנוהלים בהתאם להסדרים שקבע הממונה, והם נועדו להבטיח כי לעובד יהיו זכויות כספיות זמינות עם סיום עבודתו וכי תישמר האפשרות לאכוף את חובת יציאתו מישראל במועד. שחרור הכספים או מימושם נעשה רק בהתאם לתנאים הקבועים בדין ובתקנות, ובכפוף לעמידת העובד והתאגיד בכל החובות החלות עליהם.

אי הפקדת הכספים במועדם, או שימוש שלא כדין בכספים אלה, מהווים הפרה חמורה של תנאי ההיתר ועלולים להביא להטלת סנקציות מנהליות, כספיות ופליליות.

סעיף 9 – פיקוח, בקרה ואכיפה

סעיף זה מסדיר את סמכויות הפיקוח והאכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה ושל גורמי הפיקוח המוסמכים, וכן את חובת שיתוף הפעולה המלאה של תאגידי הבניין.

הרשות רשאית לבצע ביקורות שוטפות וביקורות פתע במשרדי התאגיד, באתרי העבודה ובכל מקום שבו מועסקים עובדים זרים. במסגרת זו מוסמכים המפקחים לדרוש הצגת מסמכים, נתונים, רישומים, חוזי עבודה, תלושי שכר, פוליסות ביטוח, אישורי מגורים וכל מסמך אחר הנוגע להעסקת העובדים הזרים.

על התאגיד ועובדיו חלה חובה לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי הפיקוח, למסור מידע אמת ומלא, ולהתייצב לבירור או חקירה ככל שיידרש. אי שיתוף פעולה עם דרישות הרשות או מסירת מידע כוזב ייחשבו כהפרה של תנאי הנוהל.

במקרה של הפרת הוראות הנוהל או תנאי ההיתר, רשאית הרשות לנקוט מגוון אמצעי אכיפה.

הנוהל מדגיש כי ההחלטה על אמצעי האכיפה תתקבל בהתאם לשיקול דעתו של הממונה, בהתחשב בחומרת ההפרה, היקפה, תדירותה והשלכותיה על זכויות העובדים ועל אינטרס הציבור.

שאלות ותשובות נפוצות – נוהל 9.4.0001 והעסקת עובדים זרים בבניין

מי רשאי להעסיק עובדים זרים בענף הבניין בישראל?

רק תאגיד בניין מורשה, המחזיק בהיתרים בתוקף בהתאם לנוהל 9.4.0001 ולחוק עובדים זרים, רשאי להעסיק עובדים זרים בענף הבניין ולהשיבם לקבלנים בפועל.

מהם המקצועות שבהם מותר להעסיק עובדים זרים בבניין?

המקצועות המותרים הם טפסנות, ברזלנות, טייחות ורצפות. עבודות נוספות מותרות רק כעיסוק משני ובהתאם לתנאים שנקבעו בנוהל ובהחלטות ממשלה.

האם מותר להעביר עובד זר מתאגיד בניין אחד לאחר?

כן. מעבר בין תאגידי בניין מורשים מותר בדרך כלל אחת לרבעון, או במהלך רבעון בהסכמה בכתב של העובד ושני התאגידים, או בהנחיית הממונה על זכויות עובדים זרים.

מה קורה אם עובד זר מתפטר או מפוטר?

לעובד ניתנת תקופה של עד 90 ימים למציאת תאגיד בניין מורשה חדש שיקלוט אותו. אם לא נמצא תאגיד בתקופה זו, העובד מחויב לצאת מישראל, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים.

כמה שעות חייב תאגיד לשלם לעובד זר בכל חודש?

הנוהל מחייב תשלום חודשי לפי היקף של לפחות 236 שעות (182 שעות רגילות + 54 שעות נוספות), גם אם העובד עבד בפועל פחות מכך. חובה זו חלה החל מ־1.1.2022.

האם מותר לתאגיד לגבות כסף מהעובד הזר?

לא. חל איסור מוחלט לגבות עמלה, תשלום או כל טובת הנאה מהעובד הזר בגין העסקתו. מותרות רק ניכויים מפורשים המותרים לפי חוק עובדים זרים והתקנות.

מי אחראי לזכויות העובד – התאגיד או הקבלן בפועל?

האחריות הראשית מוטלת על תאגיד הבניין. עם זאת, במקרים מסוימים גם הקבלן בפועל עשוי לשאת באחריות לפי חוק עובדים זרים, אם התאגיד לא קיים את חובותיו.

תאגידנט: הפתרון המיידי לקבלן ולתאגיד הבניין

אנו מאמינים שקבלן אינו צריך לבזבז זמן על להיות מומחה לרגולציה של תאגידי עובדים זרים לבניין.

הייחודיות שלנו היא בטכנולוגיה, המאפשרת לך להתמקד במה שאתה עושה הכי טוב – בנייה:

1. סינון רגולטורי: אנו פועלים כרשת ביטחון ראשונית. אם תאגיד אינו מורשה, הוא פשוט לא מופיע בפלטפורמה.

2. יעילות מקסימלית: במקום להתקשר בנפרד ל-10 תאגידי בניין של עובדים זרים, דרכנו אתה משיג הצעות רלוונטיות תוך זמן קצר והתאמה מיטבית.

3. הגברת התחרותיות: הפלטפורמה שלנו מאפשרת לך לבחור תמיד את ההצעה הטובה ביותר, מה שמבטיח שאתה משלם מחיר הוגן עבור כוח אדם מוסמך.

לנוהל רשות האוכלוסין וההגירה 9.4.0001 לחץ כאן לסיכום, נוהל 9.4.0001 קובע מסגרת רגולטורית מקיפה וברורה להעסקת עובדים זרים בענף הבניין באמצעות תאגידי בניין מורשים בלבד. הנוהל מגדיר תנאי סף לקבלת היתרים, מסדיר את תהליך הבקשה והרישום, קובע כללים מחייבים למעבר עובדים בין תאגידים, ומטיל חובות מפורטות בכל הנוגע לשכר, תנאי עבודה, מגורים, ביטוח, פיקוח ואכיפה. עמידה מלאה בהוראות הנוהל אינה עניין פורמלי בלבד, אלא תנאי מהותי לשמירה על זכויות העובדים הזרים, להבטחת פעילות תקינה של התאגיד ולמניעת סנקציות כבדות מצד הרשויות. תאגידי בניין וקבלנים הפועלים בהתאם לנוהל, בשקיפות ובאחריות, תורמים ליציבות הענף, להגברת התחרות ההוגנת ולהמשך קידום הבנייה בישראל על בסיס חוקי ומוסדר. *כל הרשום מעלה אינו מהווה תחליף לחוק או לייעוץ משפטי